ירחון איגוד התכשיטנים נובמבר 2020

חברים יקרים

אין ספק שהשנה הזו תזכר תמיד כשנה ההזויה שבה המציאות עולה על כל דמיון, חוסר האונים של הממשל והמערכת הרפואית מלמדים אותנו שוב שאנחנו צריכים ליזום ולדאוג לעצמנו. המשבר הענק הזה מלמד עוד שהחיים ממשיכים ואיתם הצריכה גם של תכשיטים, ובעיקר למדנו שהטכנולוגיות מופיעות בעולם לא במקרה.

כניסת אנשי עסקים מחו”ל לישראל בתקופה הקורונה

אם אתם מארחים תושב חוץ לעסקים, משרד הכלכלה יצר עמוד מקוון לבקשת שהייה לתקופת הקורונה, זה אמור להיות פשוט. לעמוד אורחים מחו”ל.

קיצור תקופת ימי הבידוד – גם לעובדים

ביום 11 נובמבר 2020 התפרסם ברשומות תיקון לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)(תיקון 8) התשפ”א – 2020 בנושא קיצור תקופת ימי הבידוד ל- 12 ימים, אשר יכנס לתוקפו החל מיום 12.11.20 ועד ליום 31.12.20. קרדיט: לשכת המסחר.

תשלום דמי בידוד מעודכן ליום 19.11.2020

על פי הוראת השעה עד ליום 31 במרץ 2021, עובד שנעדר מעבודתו עקב היותו בבידוד לפי צו בריאות העם, יהיה זכאי לדמי בידוד בשיעור מלא של השכר, למעט עבור היום הראשון של הבידוד אשר יהיה ללא תשלום. קרדיט: לשכת המסחר.

החל מ- 1 בדצמבר – חובה על עסקים לדרוש קוד סודי בתשלום בכרטיס אשראי

1. החל מה- 1 בדצמבר 2020 יסלקו עסקאות שנעשו בנוכחות כרטיס חכם אך ורק אם בוצעו ב- EMV מלא – כלומר, תוך הקשת קוד סודי בן 4 ספרות בעת ביצוע העסקה, או בעסקאות ללא מגע עד 300 ש”ח (בסריקת כרטיס או תשלום מהנייד) ללא הקלדת הקוד הסודי.

2. החובה בכלל בתי העסק הפיזיים שבמועד זה מצוידים במסוף המותאם הן מבחינת החומרה והן מבחינת התוכנה. עסקים בעלי ציוד ישן מחוייבים להצטייד בהקדם.

3. יסלקו עסקאות בבתי עסק שמצטרפים לראשונה, החל מתאריך זה, לשירות סליקה בכרטיסי חיוב, רק אם נעשו בטכנולוגיית EMV, ובעסקאות בנוכחות כרטיס חכם רק אם נעשו ב-EMV מלא. בכל בתי עסק אלו יסלקו עסקאות שלא בנוכחות כרטיס(עסקאות באינטרנט או בטלפון) אך ורק אם בוצעו בטכנולוגיית EMV.

ציר זמנים ליישום תקן EMV

1. 31.3.2020 – הנפקת כרטיסי אשראי תומכי EMV

2. 30.11.2020 – סליקת עסקאות בבתי עסק גדולים(*)

3. 31.7.2021 – סליקת עסקאות בכל בתי עסק

4. 31.7.2022 – הפסקת תמיכה בטכנולוגיה ישנה והנפקת כרטיסי אשראי תומכי EMV

5. קבלת מסופי אשראי במימון המדינה

קרדיט: לשכת המסחר.

התחזקות נוספת במכירות התכשיטים והשעונים בארה”ב

התחזקות מכירות התכשיטים והשעונים בארה”ב אינה מראה סימני האטה, והמכירות רשמו עלייה שנתית חדה זה החודש הרביעי ברציפות, כך דווח ב-IDEX Online. במהלך ספטמבר, נרשמה עלייה שנתית של 13.7% לעומת ספטמבר אשתקד – העלייה החדה מזה 5 שנים לפחות. תעשיית התכשיטים חווה התאוששות ניכרת במכירות מאז שהתפשטות הקורונה גרמה לעצירת הפעילות בחודש אפריל, בירידה שהאפילה על קריסת בורסת וול-סטריט ב-1929.

קרדיט: מכון היהלומים

קריאה לפתיחת שדרת מציגים באתר HKTDC הונג קונג

אתם מוזמנים להצטרף לשדרה ישראלית וירטואלית באתר ענקית התערוכות. החברה החליטה להקים שדרות מציגים לאומיות ל- 10 חברות מינימום במחיר מופחת של 500$ לחצי שנה.

למה זה כדאי? לאתר התערוכה נכנסים עשרות אלפי קניינים בחיפוש אחר ספקים חדשים. המיזם ילווה בפרסום בינ”ל. השדרה האיטלקית כבר עלתה לאויר. המעוניינים מתבקשים לפנול אלי במייל.

דובאי – מה הפוטנציאל ?

בשבוע שעבר האיגוד השתתף בכנס ענף הזהב בדובאי, ההשתתפות היתה וירטואלית ומרגש היה לדבר בפני שוק חדש עם פוטנציאל גדול. ומה הפוטנציאל ? דובאי מרכזת את מסחר הזהב והתכשיטים לשוק במפרץ ובעיקר לאסיה לרבות הודו צרכנית הזהב הגדולה בעולם (כן צרכנית, לא התבלבתי) רק ברבעון הראשון של 2020 ייבאה דובאי זהב ותכשיטים בשווי 26 מיליארד דולר.

אז מה זה קשור אלינו ? מסתבר שהסכם השלום איתנו מעניין מאד את אנשי העסקים מדובאי, צריך לזכור שעד כה הם נמנעו מלסחור עם יהודים ברחבי העולם מעל השולחן וזאת סיבה טובה מצידם לחפש את הקרבה.

בשיחות עם איגוד התכשיטנים בדובאי למדנו שיש רצון לקבל אותנו בזרועות פתוחות ולהציע השקעות עסקיות שלא הכרנו. הקשר עם הדובאים מתחזק והאיגוד לומד את השוק והפוטנציאל הגלום בו. נמשיך לעדכן אתכם וכמובן אתם מוזמנים ליצור עימי קשר למידע נוסף.

לשכת המסחר מפרסמת עבודות מחקר על השוק בדובאי למעוניינים.

התרבות העסקית בדובאי איננה כמו התרבות המזרח תיכונית המוכרת לנו, צריך לדעת שהכל בשליטת הממשל, אין מקום לרמאויות, הדיווחים חייבים להיות מדוייקים ובעיקר מילה חייבת להיות מילה. דוגמה לכך שכבר קיבלנו הזמנה להשתתף בועידת הזהב בנובמבר 2021 ואפילו הצעה לחסות לא איחרה להגיע, לעיונכם פרסום האירוע.

מבצע גביית דמי חבר לאיגוד

אנחנו בדצמבר, ועדין חברים רבים לא שילמו. רבותיי ללא דמי חבר האיגוד לא יחזיק. אתם מתבקשים להיכנס למייל ולשלם את דמי החבר ב- 12 תשלומים.

סוף ל-%50 הנחה?

השלכות של פסק דין בילי האוס עו”ד שושנה רבינוביץ ועו”ד עופר קיבש

כידוע, הצרכנים בישראל אוהבים מבצעים. ברגע שצוין כי מוצר מוצע בהנחה אנו נוטים לחשוב שהוא אכן נמכר בזול. חוק הגנת הצרכן והתקנות שתוקנו מכוחו מנסה, בין היתר, לעשות סדר באופן הצגת המבצעים לצרכן אבל עם חלוף השנים הולך ומתברר שהחוק לא נותן מענה ברור לסוגיות שונות בתחום הצרכנות בכלל ומבצעים בפרט. כך למשל, עולה השאלה, נשוא סקירתנו זו, האם ניתן להציג על גבי מוצר מחירו המקורי )כלומר, המחיר לפני ההנחה( ולצד המחיר את אחוזי ההנחה בלבד? סוגיה זו עמדה בלב הסכסוך בעניין חברת בילי האוס בע”מ. רקע עובדתי קצר: ביום 15.3.10 נערכה על ידי חוקרי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ביקורת באחד מסניפי בילי האוס, במהלכה מצאו החוקרים פריטים, שהיו במבצע, ואשר עליהם הוצגו המחירים הרגילים בלבד, קרי, לפני הנחת המבצע, כאשר לשם ציון המבצע הוצבו שלטים ותוויות מדף אשר ציינו את שיעור גובה ההנחה הניתנת על פריטים אלו, מבלי שהוצגו המחירים לאחר המבצע, בין על גבי הפריטים עצמם ובין על גבי שלטים או תוויות המדף. לאור ממצאי הביקורת, שלחה הרשות לבילי האוס התראה מנהלית. טענת הרשות היא שהחברה מפרה את הוראות החוק ואת תקנות הגנת הצרכן )כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים( תשנ”א – 1991 ,על ידי כך שהיא מציגה פריטים במבצע באמצעות הצגת מחירם טרם ההנחה בציון שיעור ההנחה הניתן, מבלי שיצוין מחירם לאחר המבצע. לאחר הליך של שימוע, הודיעה הרשות לבילי האוס כי היא דוחה את טענותיה. כאמור, עמדת הרשות להגנת הצרכן היא כי הגדרת “המחיר הכולל” בחוק הוא המחיר הסופי והעדכני של המוצר אף בעת המבצע, דהיינו, המחיר לאחר הנחה ולא המחיר המקורי. מכוח התקנות ניתן יהיה להציג, בתקופת מבצע שאינה עולה על 35 ימים, את המחיר המוזל על שלט או בתווית מדף בסמוך למצרכים ולא בהכרח על כל מוצר. לאחר הכרעת הרשות בשימוע, החברה הגישה ערעור לבית משפט השלום בתל אביב וטענה כי הגדרת המחיר הכולל בהתאם לסעי פים 17א ו-ב לחוק הגנת הצרכן, מתייחסת רק למחיר הרגיל, כלומר, המחיר טרום המבצע. בית המשפט השלום בתל אביב-יפו קיבל את טענות החברה ודחה את עמדת המדינה. ע קב כך, הרשות להגנת הצרכן ערערה לבית משפט המחוזי, וערעורה התקבל. לאחר החלטת בית המשפט המחוזי, הגישה בילי האוס בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון אשר במסגרת הדיון בבקש ה החליט ל השאיר את פסק הדין של המחוזי על כנו. על כן פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא המחייב. סקירה משפטית: חוק הגנת הצרכן קובע הוראות לעניין פרסום מבצעים ולעניין הצגת מחיר של מבצעים. לעניין פרסום, קובע סעיף 15 לחוק, כי פרסום יכול להיות בבית העסק עצמו או בכל מקום אחר, כגון עיתון, טלוויזיה, אתר המרשתת. בעת פרסום, כאמור, ניתן להציג מחיר לפני ההנחה וכן מחיר אחרי ההנחה או אחוזי הנחה, לבחירת העוסק. לעומת זאת, הצגת מחיר מוסדרת בסעיף 17ב לחוק אשר קובע כי יש להציג מחיר כולל לצרכן. מחיר כולל, מוגדר כ”מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המיסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק “. כך, למשל אסור להציג מחיר ללא מע”מ.

2 הרשות סברה, ואף הסתמכה על חוות דעת שלה עצמה, כי הצגת המחיר, כפי שנעשתה על ידי בילי האוס, מהווה הפרה של סעיפים 17א ו-ב לחוק אשר מחייב להציג את מחירו הכולל של המוצר (ולא אחוזי הנחה). כאמור, בילי האוס טענה כי היא הציגה את מחירם הכולל של המוצרים בהתאם לסעיף 17ב ) קרי המחיר לפני הנחה( וכי אחוזי ההנחה הוצגו בהתאם לסעיף 15 לחוק שמאפשר להציג ‘בבית העסק’ במכירה מיוחדת מחיר לפני הנחה ומחיר אחרי הנחה או שעור ההנחה. בית המשפט השלום קיבל את ערעור ה של בילי האוס על החלטת הרשות בשימוע וקבע כי החוק אינו בהיר ומאפשר את הפרשנות המוצעת על ידי העוסק ועמדתו מתיישבת באופן הרמוני יותר עם הוראותיו השונות של החוק ועם תכליתו, ובמיוחד עם תכלית סעיף 17 ,שהיא נועדה למנוע מצב שבו אדם יוטעה לחשוב כי המחיר שהמוצג הינו המחיר הסופי בעוד שהמחיר הסופי יהיה גבוה יותר, ולא במקרים שבהם הצרכן יופתע מקיומו של מחיר נמוך יותר. לעומת זאת, בית משפט המחוזי קיבל, בדעת רוב, את הערעור שהגישה המדינה על פסק דינו של בית משפט השלום. השופטים שילה ורביד קבעו כי עמדת הרשות משקפת את המדיניות המשפטית הרצויה ואת הפרשנות הראויה שיש לתת לסעיפים 15 ו-17 לחוק. ראשית, סעיף 15 לחוק עוסק בדרישת הפרסום של מבצעים )מידע ראשוני( במרחבי החנות, חלון ראווה ומחוץ לעסק ואילו סעיף 17 עוסק בדרכי סימון המחיר על הטובין ואופן הצגתו על המוצר. מדובר בשני נושאים שונים ונפרדים. לא קיימת סתירה בין הסעיפים והוכחה לכך היא האמור בסעיף 15(ג( לחוק הקובע כי “אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין בעניין הצגת מחירים או טובין או שירותים.” שנית, מטרת הצגת המחיר הכולל אינה רק למנוע הפתעה לרעה בקופה אלא גם לפשט ולהבהיר לקונה מה בדיוק המחיר לאחר ההנחה, מבלי שהוא יצטרך “לפתוח מחשבון” ולהתחיל לחשב חישובים (בכך משרת את התכלית של החוק לספק מידע מלא ככל האפשר על טיב העסקה שהוא עומד לעשות). שלישית, פרשנות זו מתיישבת גם עם תקנות אשר הותקנו מכוח החוק בכדי להקל על העוסק ואשר מאפשרות להציג את המחיר לאחר הנחה על גבי שלט ליד המוצר לתקופה שאינה עולה על 35 ימים.השופט שוחט, בדעת המיעוט , סבר אחרת. לדעתו, תכליתו של סעיף 17 היתה להבטיח כי הצרכן לא יופתע לרעה. לדעתו אין כל אינדיקציה שסעיף 17ב נועד למנוע מתן הנחה ללא עדכון מחיר על גבי המוצר. לדעתו, פרשנות הרשות )גם אם גילוי מלא הוא הנוח ביותר לצרכן( מכבידה על העוסק ואף, יגרום למניעת יציאה למבצעים קצרי מועד )למשל מבצע סוף יום(. בילי האוס הגישה בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון אך זו נדחתה. המשמעות האופרטיבית היא כי עוסקים יוכלו לפרסם אחוזי הנחה בפרסומים )גם במקום העסק( אך בהכרח יהיה צורך לחשב מהו המחיר לאחר הנחה לגבי כל מוצר ולהציגו על המוצרים או על גבי שלט מדף בסמוך אליהם. פרשנות זו אכן מכבידה על העוסקים, במיוחד לאור העובדה כי קיימת חובת הצגת מחיר על כל מוצר (למעט חריגים כגו ן מוצרים בתפזורת), וכן חובה לציין מחיר ליחידת מידה במספר רב של מוצרים. לא רק מדובר בצריכת משאבי כח אדם אלא גם בחשיפה לסנקציות ולתביעות בגין אי-סימון או סימון לא נכון, דבר שצפוי לקרות כאשר מדובר בעבודת סימון ידנית שזיפית של מאות אלפי פריטים. סיכום: בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון, ככל ומדובר על פרסום ברבים (בעיתון ברדיו בטלוויזיה בשלט חוצות או בכניסה לחנות), ניתן לפרסם את המחיר לפני ההנחה ושיעור אחוזי ההנחה, ואין חובה לציין את המחיר הסופי לאחר ההנחה בקשר עם כל מוצר ומוצר ובכלל. מנגד, כאשר אנו מגיעים למדף בחנות עליו יושב המוצר, חלה חובה לציין על גבי המוצר עצמו את המחיר הסופי לאחר

3 הנחה. עם זאת, מוצרים המוצעים למכירה במבצע לתקופה של עד 35 ימים, ניתן להציג את המחיר הנמוך ואת המחיר שקדם למבצע על גבי שלט או תו וית מדף, שיהיה בסמוך למוצרים.

פסק הדין בשלום עש”א 17-05-63460 בילי האוס בע”מ נ’ הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (בפני השופטת רחל ערקובי). פסק הדין בבית משפט מחוזי ע”א 18-07-14597 הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נ’ בילי האוס (השופטים רביד ושילה בדעת רוב כנגד דעת המיעוט של כב’ השופט שוחט) . את בילי האוס ייצגה משרד צלטנר, הלפרין, פיציון. את הרשות ייצגו עו”ד שלמה כהן וליאב וינבאום מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). החלטה בעליון רע”א 20/4279 בילי האוס בע”מ נגד מדינת ישראל- הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. את בילי האוס ייצג עו”ד חיים פיצי’ון, את הרשות ייצגה עו”ד יעקב הילמן.

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי במקרה ספציפי יש לפנות לעורך דין.

עו”ד שושנה רבינוביץ הינה עורכת דין העוסקת בדיני צרכנות, ציות רגולטורי, משפט מסחרי ודיני מסחר בינלאומי 03-7266111 , אחד העם 5 ת”א www.law-sr.co.il, shosh@law-sr.co.il . עופר קיבש הינו עורך דין העוסק בדיני צרכנות, ציות רגולטורי, ומשפט אזרחי-מסחרי 0546700508 ; oferkibash@hotmail.com